נולד ב-26 בפברואר 1928, אלוף בצה"ל, חבר כנסת, שר במספר ממשלות ישראל וראש הממשלה האחד עשר של מדינת ישראל.
שרון היה ממייסדי מפלגת הליכוד, אשר חרתה על דגלה את חזון ארץ ישראל השלמה. במשך שלושים שנות פעילותו הפוליטית, בלט שרון בגישתו המיליטנטית למלחמה בטרור ובתמיכתו במפעל ההתנחלויות, ואף כונה "אבי ההתנחלויות". שרון הוא דמות שנויה במחלוקת, בישראל ומחוצה לה. הוא נודע כלוחם אמיץ, מקימה של יחידה 101 האגדית, גיבור מלחמה, שפיתח שיטות יעילות ללוחמה בטרור, אך בעיני אחרים, הוא נחשב לאיש כוחני, פזיז ומושחת, שגרר את ישראל למלחמה מיותרת ועקובה מדם (מלחמת לבנון הראשונה, ב-1982) ובעקבותיה אף אולץ להתפטר מתפקידו כשר הביטחון.
בספטמבר 1999, נבחר שרון לראשות הליכוד, וכיהן כראש האופוזיציה עד לבחירות 2001, שבהן נבחר כראש ממשלה והקים ממשלת אחדות לאומית. תקופה זו אופיינה בגל מעשי טרור ופיגועי התאבדות, ובמיתון כלכלי. ב-2002, הביל את ישראל למבצע חומת מגן, שבו רוסקו תשתיות הרשות הפלסטינית ותשתיות הטרור ביו"ש.
בשנת 2003, לאחר שנבחר בשנית לראשות הממשלה, חל מפנה בעמדותיו של שרון: הוא הכריז על תכנית ההתנתקות החד צדדית, ובאוגוסט 2005 פינה את כל ההתיישבות היהודית מרצועת עזה וכן ארבע התנחלויות בצפון השומרון. ההתנתקות הייתה מנוגדת לרצון מתפקדי הליכוד, למצע המפלגה, ולדברים שאמר שרון עצמו לפני הבחירות. הוא פיטר את השרים שהתנגדו לו, ואף סירב לערוך משאל עם בנושא. מתנגדיו מימין, מציגים אותו, בשל כך, כשקרן ודיקטטור. מקטרגיו טוענים שתכנית ההתנתקות גרמה לדוברים משמאל להניח לנושא החקירות נגדו, בתחום טוהר המידות. לדברי שרון, האפשרות לשלום, היא שהצדיקה בעיניו את הוויתורים הטריטוריאליים. לבסוף, פרש שרון מהליכוד, ובמעמד של ראש ממשלה מכהן, יצר מפלגה חדשה בראשותו – מפלגת ״קדימה״.
ב-4 בינואר 2006 עבר שרון אירוע מוחי חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכמנהיג "קדימה" לאהוד אולמרט. הוא נפטר ב-11 בינואר 2014, לאחר שמונה שנים שבהן היה שרוי בתרדמת.
המקור: http://he.wikipedia.org
