לוי אשכול (שקולניק) , ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, נולד ברוסיה בשנת 1895. הוא עלה לארץ ב- 1914, במסגרת העלייה השנייה ועסק בעבודה, בהגשמה ובהגנה. בין היתר, התגייס לגדוד העברי והיה ממייסדי דגניה ב׳. בימים שלפני קום המדינה היה ממקימי חברת מקורות ופעיל מרכזי בסוכנות היהודית, כמו גם במטה הארצי של ההגנה. כן עסק, במסגרת חברת "העברה", בשליחויות לגרמניה שהייתה תחת שלטון המפלגה הנאצית.
במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, ושימש, בין היתר, בתפקיד שר החקלאות ושר האוצר. עבודתו קירבה אותו אל דוד בן-גוריון וברבות הימים הפך ליורשו המיועד. עם פרישתו של בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת 1963, הביא בן-גוריון למינויו של אשכול לראשות הממשלה.
בשנות כהונתו, הסתיימו כמה פרויקטים גדולים: המוביל הארצי, נמל אשדוד ומפעלי ים המלח, שאחריהם החלה תקופת המיתון קשה, אך גם נוכח המשבר הכלכלי, השכיל אשכול לפעול על פי סדר עדיפויות ראוי, ודווקא בתקופה זו, חלה התעצמות חסרת תקדים ביכולתו של צה"ל. מלחמת ששת הימים הייתה הניצחון הצבאי הגדול ביותר של מדינת ישראל מאז ומעולם.
תוצאות המלחמה לא יוחסו על ידי הציבור לאשכול על אף שהוא עמד בראשות הממשלה, עסק בבניין הכוח של צה״ל, וניהל את מדיניות החוץ הישראלית סביב המשבר המדיני. תהילת מלחמת ששת הימים יוחסה למשה דיין ולמפקדי צה"ל. כיום מקובלת ההערכה כי תקופת ההמתנה סייעה לצה״ל בהכנתו לקראת המלחמה, וכי המאמצים שעשתה המדינה במניעת המלחמה סייעו לקבלת לגיטימציה בינלאומית למהלכים, והוא נחשב לאחד מראשי הממשלה המוצלחים שהיו לישראל.
לאחר מלחמת ששת הימים הוסיף להחזיק בתפקיד ראש הממשלה עד למותו מהתקף לב בשנת 1969.
המקור: http://he.wikipedia.org
